השלום במרקם החוק והחיים היהודיים

המשנה בפסחים ג:ח רושמת זה ליד זה שלושה דברים: הבאת הפסח, מילת הבן וסעודת אירוסין בבית חמיו. במקום להפריע לקיום של המצוות הללו, על האדם לבטל את החמץ בדעתו אם נזכר שיש לו בבית

השלום אינו נזכר כלל במשנה, אבל ר’ יוסי ראה את התגלמותו בביאת האדם אל סעודת האירוסין. הביאה אל סעודת האירוסין מעודדת יחסים שלוים בין אנשים ומרגעת כל זדונות שיש ביניהם

רגישותו המדהמת של ר’ יוסי ללשון המשנה ולדרך הבעתה הביאתו להבנה שבהרשמת הביאה אל סעודת אירוסין יחד עם הפסח והמילה התכוונה המשנה להשוותם בחשיבות וחומרה

המשנה עצמה מראה לנו שהשלום ארוג במרקם של חוקי וחיי החיים היהודיים

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים

×

מטרתנו

התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי

×

Login

Lost your password?
Website Apps