Peace in the Fabric of Jewish Law

אמר ר’ יוסה בי רבי בון: בא וראה מה גדול הוא השלום שהוקש לשני דברים שחייבין עליהן כרת   (פסחים כג,ב)

Rabbi Yosa the son of Rabbi Bon said: Come see how great peace is that it was connected to two things for which one is liable to extirpation.

The Mishnah in Pesahim 3:8 lists three things side-by-side: Bringing the Paschal offering, circumcising one’s son and eating at one’s father-in-law’s betrothal meal. Rather than disrupting the performance of any of these commandments, one should mentally nullify Hametz that he has come to realize that he has in his house.

“Peace” is not explicitly mentioned in the Mishnah, but Rabbi Yosa sees its embodiment in the attendance of the betrothal feast. Attending a betrothal feast no doubt encourages peaceful relations between people and pacifies any ill-will that people may have against each other.

Rabbi Yosa’s incredible sensitivity to the language of the Mishnah and its mode of expression lead him to understand that by listing the attendance of the betrothal feast with the Paschal sacrifice and Circumcision the Mishnah means to put the former on par with the latter in importance and severity.

The Mishnah itself shows us that peace is woven into the very fabric of Jewish Law and Jewish Life

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים

×

מטרתנו

התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי

×

Login

Lost your password?
Website Apps