“I Don’t Know”

We lay great stress on off-hand knowledge. Who hasn’t been impressed by the breadth of knowledge of a great scholar especially one who is proficient in the subjects of the Torah?

We may even find that we tend to dismiss a person who does not exhibit proficiency as unauthoritative or even incompetent, and certainly one who says “I don’t know”!

 But is knowledge really the definitive and ultimate trademark of a true scholar?

The Talmud of the Land of Israel recounts that Rabbi Yehudah the Prince recommended a scholar on the basis that he had a great trait. That great trait was not knowlegeability, but quite the contrary, the ability to say “I don’t know” (Hag 1:8).

Only one who has the ability to say “I don’t know”, in other words one who is completely impartial, open-minded and intellectual honest  is guaranteed to get beneath the truth and reach the correct verdict or decision.

The Lesson that the Talmud of the Land of Israel teaches us here is that it is the ability to plead ignorance that is the trademark and greatest intellectual trait of a scholar.

Knowledge can always be accumulated, but truth can only be obtained by one who can unabashedly declare:  “I don’t know”.

May God give us the wisdom to recognize true scholars who can serve as our personal role-models and figures to aspire to!

Leave a Reply

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים



התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי



Lost your password?
Website Apps