God is our caretaker

No video URL found.

God warns the People of Israel that one who slaughters an animal outside of the Tent of Meeting and not before the Mishkan in the Presence of God will bear the punishment of being cut off from the Jewish People. (Lev. 17:3). The reason for prohibiting even the slaughtering of animals outside of the Tent of Meeting is not entirely clear.

Yannai, the great 6th century Poet of the Land of Israel versifies this passage as follows: “ You are the righteous One who makes righteous. In order to make righteous the righteous Nation, you have taught them to slaughter in righteousness (sedheq) an animal which you permitted for righteous (sedheq) offerings.”

Yannai’s message is clear: God is righteous. The Jewish People are righteous. God makes the Jewish People righteous. However, his rendition is better understood on the backdrop of Rabbinic Traditions that were current in the Land of Israel in his days.

“The Children of Israel brought sacrifices violating the prohibition of bamoth and [as a result] retribution would come upon them. The Holy One Blessed He said: At all times you shall [only] bring sacrifices before Me in the Tent of Meeting. This way they shall be saved. (Wayikra Rabba 22:8).”

Once the Mishkan was erected, sacrificing on bamoth became prohibited (Zevahim 14:4), but the Jewish People continued to sacrifice on bamoth and brought punishment upon themselves. In an attempt to eradicate this practice from their midst, God restricts the Jewish People from even slaughtering the sacrificial meat outside of the Tent of Meeting, making it less opportune for the Jewish People to sacrifice on bamoth.

Yannai expresses this act of keeping the Jewish People away from bamoth by means of the ideologically charged verse: “In order to make righteous”.

The Rabbinic Tradition and Yannai’s apparent reworking of it differ in a number of nuances. In the former. God is concerned with the physical well-being of the Jewish People. The reason that God wants to eliminate sacrificing on bamoth is ultimately to put an end to the suffering of the Jewish People.

In the latter, God is consumed with the moral welfare and collective image of the Jewish People. God’s ultimate concern is to put an end to the sinning of the Jewish People, to cleanse them of the blotch that sin leaves behind and to make them righteous. “Righteousness” is the key-term that resounds through out Yannai’s poem.

God is not only judge, but as much our caretaker!

How deep are God’s interests in the welfare of His people?

The Talmud of the Land of Israel teaches us that God made certain that cases of irreconcilable differences between the House of Hillel and Shammai did not occur (Kiddushin 1:1 4a). This ensured a peaceful co-existence between the two houses and allowed them to marry into each other’s families.

Here God appears to go as far as actually orchestrating history to ensure a peaceful existence for His People.

The well-being of the Jewish People, physical or moral is a deeply personal matter to God who is immersed in the affairs of His people and will go to any lengths to save them from self-affliction and self-destruction. God may be our Judge, but He is even more so our guide and caretaker!

Leave a Reply

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים



התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי



Lost your password?
Website Apps