Abstinence as a Remedy for Troubled Times

א”ר אבון כתיב (איוב ל:ג) “בחסר ובכפן גלמוד” בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה.  (תענית ז,א פרק א:ו)

How does one act in times of distress? Rabbi Abun quoting Job teaches: When you see deficit coming into the world regard your wife as a Galmudah. Rabbi Levi (Berakhoth 9:1) explains Galmudah to mean “menstruating”.

(אמר רבי לוי: באפריקיא קורין לנידה גלמודה- “ואני שכולה וגלמודה”)

One is expected to treat his wife like a Niddah apparently to the full extent of the prohibition and not just limited to sexual intercourse.

What is the reason that we should one distance himself from his wife? Rabbi Abun does not make this very clear.

A different Tradition, that of the Tanhuma/Yelamedenu gives us a perspective on the reason for abstinence.

.תמחומא (בובר) פרשת נח סימן יז

?כל הימים שהיה נח בתיבה, היו נח ובניו וכל אשר איתו אסורים בתשמיש המיטה, אמר  להם הקב”ה: אפשר שאהא כועס ומחריב את העולם ואתם בונים

.מדרש תנחומא פרשת נח סימן יא: שבשעה שהעולם נתון בצער ובחורבן אסור לאדם להיזקק לפריה ורביה, שלא יהיה הקב”ה עוסק בחורבן העולם והוא בונה

According to this tradition, God commands Noach to abstain specifically from reproduction, not to completely distance one from his wife. The two teachings of the Tanhuma are similar but have distinguishing nuances

According to the first, the reason for abstaining from intercourse is that trying to reproduce bears audacity. How can you try to build the world at a time when God is angry and is in the process of destroying it.

According to the second, the act of intercourse is counterproductive and acting against God’s desire. God wishes to destroy the world while you are trying to rebuilt it

Both traditions proscribe abstinance when any sort of deficit comes into the world. However, Resh Lakish in the Talmud Bavli appears to limit the prohibition specifically time to times of famine

אמר ריש לקיש באםור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון שנאמר וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב

It is interesting to note that the Shulkhan Arukh rules according to the Talmud Bavli (O”H 240:12) while the Rama (ibid)follows the Talmud Yerushalmi.

Rel Ta’anith 11a