Blessing in our World

When we contemplate our lives we may observe that one endeavor after another has failed on us.

Some of us fault ourselves. Success is possible if we only tried a little harder or had a slightly better plan. Perhaps the time was just not right. Others fault the world. The world is not designed for success. Entropy is its nature! When they do see success they dismiss it as an anomaly.

We can not help but wonder: is our world a stage for failure?

Although this question does not fall within the Torah’s agenda, it did occupy the minds of our Rabbis who found a hinge for their view in the Torah itself.

The Talmud of Eretz Yisrael (Hag. 2:1) preserves an enigmatic teaching: “I am creating My world with a beth (berakha) . . . with a form of blessing and perhaps then the world will persist”.

The destructive forces in our world are overwhelming. But God created His world with blessing, with a disposition for success. Blessing is in the world’s very fabric and it is this blessing which counter-weighs these forces.

This innate blessing was very tangible to the Rabbis. The Mishnah (Kethuboth 1:1) proscribes that virgins and widows be wed on Wednesday and Thursday respectively. The question begs itself: Why are these days special?

Bar Kappara (ibid) teaches us that it is because God endowed blessing on the days that follow when the marriage would be consummated. Marriage on these days would be successful and enduring.

The Lesson that the Talmud of Eretz Yisrael teaches us is here that the world was created as a seedbed for success. If we see failure in the world around us it is not because this is the world’s  nature, but because we have not succeeded in cultivating its innate blessing.

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים



התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי



Lost your password?
Website Apps