Evil inclination to Good

Even during the Days of Repentance, with Yom Ha-Kippurim right around the corner, we may find that our resolutions for the new year have begun to waver.

We may find that some of our sins are not new ones, but ones that we fall prey to year after year. Over time we may come to terms with the realization that certain sins are here to stay. Old habits die hard, but some habits never die.

Or so we may think!

The Talmud of the Land of Israel (Berakhoth 9:2) teaches us that Abraham was able to turn his Evil Inclination to Good. He was able to discipline himself to route his evil impulses to positive uses. In a sense, Abraham had developed a second Good Inclination.

Self-restraint alone often does not yield permanent results. Containing negative desires simply creates a barrier that is destined to burst. In contrast, Abraham created an outlet for his Evil Inclination, putting it to use in positive ways rather than simply holding it back.

Changing our ways for the years to come, no matter what we may think is in fact within our reach, even when we have been repeating the same sins over and over again.

Turning our Evil Inclinations to Good, like our Patriarch Abraham can enable us to finally break free of sin where formerly self-restraint by itself has shown to be futile!

May God grant us the strength and creativity to route our evil impulses for good use and allow us once and for all to break the cycle of sin.

Leave a Reply

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים



התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי



Lost your password?
Website Apps