Bibliography

Yerushalmi Ki-fshuto by Saul Lieberman. Covers Shabbath, Pesachim and Eruvin. Second edition from JTS Schocken Press.
Tosefta Ki-fshutah by Saul Lieberman. The author often embeds commentaries on the Jerusalem Talmud in this work on the Tosefta.
Yerushalmi Nezikin edited by Eliezer S. Rosenthal with introduction and commentary by Saul Lieberman. The text based on the Ascrorial manuscript often preserves alternative textual traditions to that of the standard Yerushalmi editions
Hiddushim u-ferushim – by Levi Ginzburg on part of Berakhoth. (Second edition in preparation.) Available in pdf format from JTS Schocken Press.
 A concordance of Amoraic Expressions, phrases and Terms in the Yerushalmi, Moshe Assis.
The Terminology of the Yerushalmi: Principle Terms , Leib Moscovitz.
A Concordance of Palestinian Aramaic,  Michael Sokoloff.
The Comprehensive Aramaic Lexicon (http://cal.huc.edu/). Contains all Aramaic texts discoverd until this day. The definitions of words in the text of the Jerusalem Talmud can be conveniently pulled up by clicking on them (Source: Sokoloff)
Jerusalem Talmud Redaction Blog (http://talmud-yerushalmi-redaction.blogspot.com/) by Michael Linetsky. A work in progress containing observations of redactional significance on each sugya.
Parallel Sugyoth by Moshe Assis. (Doctoral Disseration). Discusses parallel sugyoth and their original place of composition.

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים

×

מטרתנו

התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי

×

Login

Lost your password?
Website Apps