A Utensil that entered the Domain on Yom Tov (and Shabbath)

;אלו הן המדבריות: אלו שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה. אלו הן בייתות: הלנות בעיר.  ר’ אומר אלו ואלו נכנסו לתחום משחשיכה מותרין לשחוט. אלו הן מדבריות הגדילות באפר. (תוס’ ד:יא) א”ר זעירה הדא אמרה כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו. ר”ש בר כרסנא בשם ר’ אחא ובלבד בד’ אמות (ביצה ה:ח כב, ב)

According to Rabbi Yehudah Ha-Nasi even Midbariyyoth, animals which leave the city in the spring time and return to the city when the rains begin to fall are considered domestic. If such animals enter the Tehum upon return to the city when Yom Tov has already commenced it is not considered muktzeh and may be slaughtered on Yom Tov.

Rabbi Ze’ira deduces from Rabbi Judah Ha-Nassi’s statement that a utensil that was brought into the Tehum at nightfall when Yom Tov has already begun is not considered muktzeh and may be moved around (four cubits). The same applies to produce in this situation.

The Talmud Bavli (Betzah 35a, Eruvin 41a) maintains that if the item is brought into the Tehum for a specific Jew, that Jew may not make use of it or consume it but other Jews are permitted to do so.

Rabbi Ze’ira does not make this provision. Furthermore, it appears from the incident cited that even if the item was brought specifically for the Jew, that Jew may in fact make use of it or consume it.

rel: Betzah 35a

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים

×

מטרתנו

התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי

×

Login

Lost your password?
Website Apps