אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב (ברכות ט:ב)
Abraham our forefather turned his evil inclination into good

אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט:ח).
אמר רבי אחא והפסיד?
אלא וכרות עמו הברית (והחסד) (שם).
אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו.
(מאי טעמא ולבי חלל בקרבי” (תהילים קט:כב) (ברכות ט:ה סז,ב

Abraham our Patriarch had the ability to discipline his evil inclination so that it manifests in good. Abraham had dominion over it and could steer it in the direction that he wished. In essence he had two good inclinations as hinted in the two beths of לבבו.

David did not have such dominion over his evil inclination and was forced to subdue it, either by putting his body through infliction or some other means. This is hinted in the single beth of  לבי which suggest that he only had one good inclination.

The very specific usage of the terms “kill” and “empty” (חלל reminiscent of “corpse”) in reference to David may be symbolic of his military role.

The assumption here is that a disciplined evil inclination is in fact a good inclination. But to what extent are the two the same? This is precisely Rabbi Aha’s question. Did Abraham no longer receive reward for abstaining from sin ?  Does one not receive reward for virtue?

The Scripture teaches us that even one who does not need to apply restraint from impulses of sin still receives reward for abstaining.  This is the treaty that God made with Abraham.

 

המשנה מזכרת את האכילה בסעודת נישואין ברשימה אחת עם המצוות דאורייתא של פסח ומילה החייבים בעונש החמור של כרת. רעיון השלום ארוג בעצמות החיים והחוקים היהודיים

×

מטרתנו

התלמוד הירושלמי הוא קורפוס החכמה, המוסר והחוק המיוחד לארץ ישראל והוא חוליה ישירה בשלשלת הלימוד הגדולה של בתי המדרש של ארץ ישראל. השפעתו של תלמוד זה על מסורתנו ההלכתית ותרומתו להלכתנו המקובלת במשך הדורות היתה עמוצה.

המטרה הראשונה של המכון היא לחקור את ההלכה, ההשקפה והאופי של התלמוד הירושלמי. עבודת המכון  תגלה את העצמות העשירה והיחידה במינה של התלמוד הירושלמי ובסוף תעניק לתלמוד זה עמדה משל עצמו.

מרבית הקושי בלימוד התלמוד הירושלמי היא בעריכתו הבלתי-מושלמת. בתי המדרש הגדולים שבהם נערך התלמוד הירושלמי הופרעו והופרזו על ידי הרדפיה לפני שהספיקו חכמי-התקופה לחזור כל צרכו על תוכנו ולערוך אותו.  הידיעה בדרכי העורך חיונית היא להבנת התלמוד הירושלמי ובמיוחד המאמרים הקשים הרבים שבו.

המטרה האקדמאית השנייה של המכון היא לחקור את תולדות ההתפתחות של התלמוד הירושלמי ויחסו לחיבוריים רבניים אחרים. עבודת המכון תפיק אור על התפתחות מסורות ארץ ישראל ואיך הן הוכנסו יחד לרקם את התלמוד הירושלמי

×

Login

Lost your password?
Website Apps